COVID-19 בישראל

בג"ץ על איכוני השב"כ: "פגיעה דרקונית בפרטיות ובדמוקרטיה"

שופטי העליון הורו לממשלה לצמצם את השימוש באיכוני שב"כ ומתחו ביקורת קשה על אופן התמודדות המדינה עם המגיפה: "ימי סגר ועוצר רבים ומדדי תחלואה ותמותה שאינם מזהירים"

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ קיבל הבוקר (ב') את העתירות נגד השימוש באיכוני השב"כ ומתחו ביקורת על הממשלה בנושא הזה. רק שניים משבעה השופטים שדנו בעתירות הציגו דעת מיעוט. החלטתם משתרעת על 73 עמודים.

השופטים הורו להשתמש מעתה באיכוני השב"כ רק באופן מצומצם החל מ-14 במארס ורק למקרים שבהם חולים אינם משתפים פעולה בחקירה אפידמיולוגית או לא מסרו דיווחים על מגעיהם. השופטים ציינו בהחלטתם: "מדובר בפגיעה דרקונית בזכות לפרטיות ובדמוקרטיה". השופט יצחק עמית השווה את השימוש באיכונים הללו ל"אח הגדול" – מעקב אחרי אזרחים בתקופה הקומוניסטית וביטוי שמופיע בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984 .

את העתירה הגישו ארבעה גופים: האגודה לזכויות האזרח בישראל; עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; רופאים לזכויות אדם וכן עמותה בשם "פרטיות ישראל".

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כתבה בדעת הרוב: "אם בתחילת הדרך הצדיקה הממשלה את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד בסכנה החמורה והמיידית הנשקפה לציבור מהתפשטות הקורונה, הרי שכעת נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך, לפיו עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע.

"נוכח חלוף הזמן ונוכח ההכרה כי החיים לצד הנגיף דורשים את נרמולו של מצב החירום, יש לחתור ללא לאות ולעשות כל שנדרש כדי להפסיק, ולמצער לצמצם למינימום הכרחי בלבד, את הצורך להסתייע בגוף הביטחון המסכל של המדינה בתחומים שאינם בליבת עיסוקו".

השופטת דפנה ברק ארז הדגישה את הצורך לשמור על הזכות לפרטיות: "ההגנה על הזכות לפרטיות איננה יכולה להיות בתקופה זו דומה להגנה עליה בזמנים רגילים. גם כאשר הנגיפים מכים, אין משמעות הדברים ששאר הזכויות נמחקות. ברוח ספרו של ז'וז'ה סרמגו 'על העיוורון', אסור שהמאבק בקורונה המתנהל בשמה של הזכות לחיים, יעוור את עינינו מלראות את הזכויות האחרות".

השופט יצחק עמית כתב: "עם פרוץ מגיפת הקורונה, בימי החרדה והבלבול הראשונים, נפתחה דלת המרתף בשב"כ ו'הכלי' - המערכת המשוכללת ורבת העוצמה למעקב ואיתור - הוצאה מהמרתף כשהיא מפלבלת בעיניה מסונוורת מאור היום הבוהק.

"חשיפת כלים של השב"כ עלולה לפגוע בפעילותו, אך המחיר היקר יותר הוא עצם השימוש באמצעי המעקב והאיתור על מנת לבלוש ולהתחקות אחר השובל הדיגיטלי שמשאירים אחריהם אזרחי ותושבי המדינה. לא בכדי אין אף מדינה דמוקרטית-מערבית בעולם שהפעילה את השירות החשאי שלה למעקב אחר אזרחיה-שלה - אף לא בזמן מגיפת הקורונה. למדרון החלקלק בשימוש ב'כלי' יש פן נוסף והוא החשש מפני התופעה של 'פעם השתמשת-התמכרת'".

עמית גם מתח ביקורת על תפקוד הממשלה: "ממעוף הציפור, המסקנה איננה מלבבת. בחלוף כשנה מפרוץ המגיפה ועל אף שמדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם המערבי שגייסה את השירות החשאי שלה למלחמה בקורונה, אופן התמודדות המדינה עם המגיפה שנוי במחלוקת. כך, על אף נתוני הפתיחה הטובים, הגענו ראשונים או בין הראשונים להיכנס לסגר השני, לימי סגר ועוצר רבים ולמדדי תחלואה ותמותה שאינם מזהירים. דומה שאין חולק על כך כי השימוש בכלי השב"כ גבה מחיר כבד בעקבות הוראות בידוד שגויות ובלתי מוצדקות שנשלחו למאות אלפי אזרחים".

רק השופטים נעם סולברג וניל הנדל סברו בדעת מיעוט שיש לדחות את העתירה. "אין הצדקה לחייב את הממשלה להוסיף קריטריונים והגבלות משלה", כתב סולברג, "משניתנה בידי הממשלה הרשות, מוטב להשאיר בידיעה מרווח מסוים של גמישות, תמרון ושיקול דעת". השופט ענת ברון סברה שיש לבטל את החוק אם יאריכו שוב את תוקפו.

בהחלטתו קבע בג"ץ כי "מעקבי השב"כ פוגעים פגיעה ממשית בזכות החוקתית לפרטיות". עם זאת, השופטים החליטו שלא להתערב בהסדר המאפשר את המעקבים עצמם, "בהינתן הנסיבות החריגות של התקופה", והתמקדו באופן שבו הפעילה הממשלה את המעקבים.

בג"ץ קבע כי הממשלה היתה צריכה להביא בחשבון את שיפור מערך החקירות האפידמיולוגיות והתקדמות מבצע החיסונים בהחלטתה על המשך המעקבים באותה מתכונת. "הסמכת השב"כ היתה ונותרה גורפת, גם לאחר הרחבת מערך החקירות האנושי ושיפור יעילותו ואף לאחר שהושגו חיסונים והוקם מערך שבאמצעותו חוסנו מיליוני אזרחים", כתבה השופטת חיות. נשיאת העליון הוסיפה כי גם שב"כ עצמו ביקש לצמצם את השימוש במעקבים.

עורכי הדין גיל גן-מור ודן יקיר שהגישו את העתירה הגיבו: "פסק הדין מקבל את טענותינו כי חוק מעקבי השב"כ פגע בצורה חמורה בזכויות האדם. כפי שטענו שוב ושוב, מעקב השב"כ לא היה אפקטיבי. החלופה המרכזית לו היא הרחבת מערך החקירות האנושיות. אנו מקווים שפסק הדין יוביל את הממשלה והכנסת לשינוי כיוון ולהפסקת הריצה במדרון החלקלק של שימוש באמצעים קיצוניים ולא דמוקרטיים במסגרת המאבק במגיפה".

ועדת השרים לענייני שב"כ החליטה עוד בדצמבר לצמצם את מעקבי השב"כ. לפני כחודשיים הודיעה המדינה לבג"ץ כי ההחלטה לא תתבצע.

מאיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית התייחסו לפסיקת בג"ץ: "אנו מברכים על הכרעת בג"ץ כי על הממשלה להיגמל מההתמכרות לשימוש בכלים פולשניים כדוגמת איכון השב"כ ללא קריטריונים ברורים וללא הוכחה כי התועלת רבה מהנזק. במציאות שבה רוב האוכלוסיה בסיכון בישראל התחסן, הגיע הזמן ללמוד לחיות עם הקורונה לטווח ארוך ולחזור לחיים נורמליים. במקביל, יש צורך בחיזוק מערך החקירות האנושי הקבוע.

"ישראל איננה מקשה אפידמיולוגית אחת. שיטת האקורדיון של סגר כללי אחרי סגר כללי גם השביתה ופגעה בבריאות, בכלכלה ובחברה בשנה האחרונה וגם לא היתה יעילה במניעת תמותה ושליטה במגיפה. הגיע הזמן לפעול בעקביות בהתאם לעמדה המקצועית של רוב רופאי בריאות הציבור, באופן דיפרנציאלי על בסיס הערכת סיכונים מבוססת אפידמיולוגיה", ציינו באיגוד רופאי בריאות הציבור.

נושאים קשורים:  בג"צ,  איכוני שב"כ,  עתירה לבג"ץ,  חדשות,  19-COVID,  בידוד,  מדינת ישראל
תגובות
אנונימי/ת
01.03.2021, 19:05

צריך להגן בחרוף נפש על הזכות למות מקורונה, ויקוב הדין את כל פעולות הממשלה שאינן עולות בקנה אחד עם עקרון זה. היעלה על הדעת שהממשלה תדע עלינו מה שגוגל, פייסבוק ושאר מרעין מרשתתיים יודעים זה מכבר ובאופן שוטף?

אנונימי/ת
01.03.2021, 21:30

העברית רהוטה והציניות נוטפת... אבל הממשלה בניגות למרשתת היא בעלת כוח רב כלפי כל האזרחים -ראה ערך "דיקטטורה בצמיחה"...

אנונימי/ת
02.03.2021, 17:00

פגיעה בחירויות הפרט איננה עניין לסרקאזם. זו בעיה אמיתית וקשה. הקלות שבה יכולה הממשלה להצר את חרויות הפרט שלא לאמר לשלול אותן לחלוטין מטרידה מאוד ואינה מאפיין של משטר דמוקרטי, אלא ההיפך. הדוגמה ההזויה האחרונה של מניעת כניסה למדינה מ**אזרחים ישראלים** היא דוגמא נוספת ומטרידה מאוד.
לגבי גוגל ושות' - באפשרותך לבחור אם לשתף את המידע שלך או לא, זכות שלא נתונה לך במקרה הזה.

אנונימי/ת
21.04.2021, 20:21

נושא הפגיעה בזכויות הפרט אינו פרה קדושה וכמו כל דבר אחר הוא עניין לסרקזם. דמוקרטיה זה לא שחור לבן, והגבולות לא מוחלטים, אני למשל מאמין גדול בדמוקרטיה אבל חושב שבמצב הנוכחי הזכות לבריאות קודמת לפגיעה הממש לא גדולה הזאת בזכות הפרט. בשביל זה יש כנסת שמחליטה, לפעמים לא לטעמי, אבל זה החוק.

אנונימי/ת
02.03.2021, 10:29

אכן בית המשפט יעשה כל שיוכל לעזור לאנשים למות מקורונה בשם ההגנה על הפרטיות
מעניין מה יקרה לכמה מהשופטים המכובדים אם יגיעו חס וחלילה לטיפול נמרץ בשל קורונה . האם טיפול וי אי פי יעזור להם להדביר המחלה? האם גם אז יתנגדו לכל מאמץ שעושה משרד הבריאות כדי להדביר את המחלה?

02.03.2021, 17:02

חופש הפרט הוא ערך קדוש במדינה דמוקרטית ויש לו מחיר - גם בחיי אדם.

אנונימי/ת
21.04.2021, 20:24

רק אלוהים קדוש, כמו כל דבר גם זכות הפרט היא יחסית, שאלת המחיר היא החלטה דמוקרטית ולא נתונה בידך

אנונימי/ת
02.03.2021, 11:58

מצער ומקומם להיווכח, שההסתה של הממשלה נגד בית המשפט, גורמת לאנשים מסוימים להאמין, שלשופטים לא אכפת מבריאותם וחייהם של אזרחי ישראל. חוץ מלקרוא לשופטים רוצחים כבר אמרו הכול.

02.03.2021, 16:14

פסיקה חשובה ומבורכת.

לאותו אנונימי שמאשים את המדינה בהגנה על כלל האוכלוסיה על ידי מניעת כניסה לאותם אזרחים שהחליטו לנסוע לחו"ל ולדובאי בניגוד להגיון ולהמלצות מתוך אגואיזם על מנת לייבא לישראל ווריאנטים חדשים - נא להתבגר ולהתגבר

21.03.2021, 19:24

סוף סוף התעוררו להפסיק את ‏הפגיעה הדרקונית בזכויות הפרט.
לא כל מי שמנוע כניסה לישראל דווקא נסע לבלות בדובאי בחוסר אחריות.
מספר לא קטן של ישראלים תקועים בחוץ לארץ ומנועים מלחזור לארץ ‏גם לאחר שהם מחוסנים באותו חיסון בדיוק שמחסנים בארץ ‏או שכרגע נותנים להכנס אבל זורקים אותם לבידוד.
רוצים בדיקת נוגדנים? סלנטק...
‏שיאפשרו בדיקת נוגדנים ממעבדה מורשית ורצינית בחוץ לארץ אבל לא, ‏ ‏זה יפגע חס וחלילה בשלטון הטרור של משרד הבריאות והממשלה.

אנונימי/ת
21.04.2021, 21:09

יש אנשים שעושים מכל זבוב פיל, פגיעה מסוימת, שבהחלט יש מקום לדיון האם מוצדקת, כנ"ל הכניסה לארץ. עובדה שהמצב בארץ טוב יותר מאשר בארצות מהן אנשים רוצים לחזור. כך שה"טרור" של משרד הבריאות יעיל. לגבי מחיר ההצלחה יש ויכוח, לא בהכרח אתה הצודק