מגזין

המסע למציאת החיסון לקורונה

שני מדענים מאוניברסיטת אוקספורד, שהובילו את פיתוח החיסון הבריטי לקורונה, מספרים על השנה האינטנסיבית ועל התמודדותם עם פייק ניוז ולא חוסכים ביקורת: "הזהירו אותנו מהתפשטות מחלת X אבל לא היינו מוכנים"

פרופ' שרה גילברט ופרופ' אנדי פולארד. צילום: אוניברסיטת אוקספורד

לפני כשנה החלו צוותי המחקר בראשות פרופ' אנדי פולארד ופרופ' שרה גילברט ממרכז החיסונים באוניברסיטת אוקספורד לפתח חיסון נגד נגיף הקורונה. שנה לאחר מכן, החיסון הזול והקל לשינוע ניתן למיליונים ברחבי בריטניה ובמדינות אחרות. החיסון זכה לגיבוי נמרץ של ארגון הבריאות העולמי, שגם בחר בו כחיסון הראשון שיסופק למדינות מתפתחות, שכן בשונה מהחיסון של "פייזר", הוא זול יותר וניתן לאחסון במקררים רגילים.

מאמר על המסע יוצא דופן של מדעני מרכז החיסונים באוניברסיטת אוקספורד ובמיוחד עבור ראשיה, גילברט ופולארד, שעבדו ללא לאות כדי ליצור את החיסון ולהגן עליו מפני התקפות של מומחים ופוליטיקאים, פורסם לאחרונה ב"גרדיאן הבריטי" ומתאר כיצד משקיפים אמריקאים מתחו ביקורת על הפרוטוקולים של הניסויים בחיסון וגם כיצד נשיא צרפת עמנואל מקרון טען כי החיסון של אוקספורד הוא "כמעט לא יעיל" עבור אנשים מעל גיל 65. טענות אלו הופרכו בתוקף על ידי ארגון הבריאות העולמי, שגם תמך בהחלטת בריטניה לעכב את מתן מנת החיסון השנייה כדי להגביר את ההגנה של החיסון מפני המחלה.

"אני חושב שאנחנו צריכים שאנשים ייתנו הצהרות חיוביות על חיסונים כדי לבנות אמון. הערות שליליות עלולות לערער את האמון הזה", אמר פרופ' פולארד בראיון לעיתון האובזרבר שהתפרסם לאחרונה.

כמה ימים אחרי שהחלו לחסן מתנדבים, אתר חדשות שקרי דיווח שהאדם הראשון שחוסן בניסוי מת. המדענים היו צריכים להרגיע את יתר המשתתפים בניסוי הקליני ונעזרו באמצעי תקשורת כדי להפריך את הפייק ניוז

בפיתוח החיסון נשענו המדענים מאוקספורד על כוחו של המדע בבבריטניה, שהתבטא גם במציאת תרופה מבטיחה לקורונה - Tocilizumab, ובזיהוי של זני נגיפים חדשים ומסוכנים שהתגלו על ידי גנטיקאים בריטים שביצעו חלק גדול מריצופי ה-DNA של הוריאנטים החדשים של הנגיף.

פרופ' שרה גילברט, שעומדת בראש צוות מחקר החיסונים, עבדה בעבר על פיתוח של חיסוני אבולה ולאחר מכן על חיסון נגד נגיף MERS, נגיף ממשפחת הקורונה הגורם לתסמונת נשימתית מזרח תיכונית ועליו דווח לראשונה בשנת 2012 בערב הסעודית. כך צברה גילברט ניסיון בתכנון חיסון, ייצורו, קבלת אישורים לניסוי קליני וביצועו.

כאשר בסוף 2019 הופיעה המחלה המסתורית בסין ולאחר שהוירולוג פרופ' ג'אנג יונגז'ן משנחאי פענח לראשונה את המבנה הגנטי של נגיף הקורונה ופרסם את תוצאותיו באינטרנט, החלו גילברט ועמיתיה לעבוד מיד על פיתוח החיסון בהתבסס על הנתונים של יונגז'ן. כאשר התברר לה שההתפרצות החדשה חמורה בהרבה מהמקרים שעליהם עבדה בעבר ושיהיה צורך בניסויים גדולים הרבה יותר, פנתה גילברט לפרופ' פולארד, רופא ילדים ומומחה לניהול ניסויים לחיסונים בקנה מידה גדול, והם איחדו את קבוצות המחקר שלהם כדי לעבוד על החיסון נגד הנגיף החדש.

כשהחלו לעבוד יחד, המגיפה רק התחילה, "אך עד מהרה היה ברור שעומדת להיות לנו בעיה עולמית ענקית, שתשנה את החיים של כולנו למשך שארית הזמן שנותר לנו להיות על הפלנטה הזו," סיפר פרופ' פולארד.

כדי ליצור את החיסון, הצוות מאוקספורד השתמש באדנו וירוס - נגיף הצטננות שמדביק שימפנזים - והנדס אותו כך שלא ידביק בני אדם. לאחר מכן הם הכניסו לתוכו את החומר הגנטי שממנו הופקו פיסות של נגיף הקורונה. פיסות ה-RNA האלו הועברו לתוך תאי הגוף כדי שישמשו וקטור לגנים של נגיף הקורונה ויעודדו את המערכת החיסונית לתקוף אותו. באמצעות טכנולוגיה זו, המדענים מאוקספורד, שמאוחר יותר גובו על ידי ענקית התרופות אסטרהזניקה, הצליחו לייצר את החיסון שלהם ולהתחיל לבדוק אותו.

באותו זמן חוותה הקבוצה את אחד הרגעים הגרועים שלה. כמה ימים אחרי שהחלו לחסן מתנדבים, אתר חדשות שקרי דיווח שהאדם הראשון שחוסן בניסוי מת. המדענים היו צריכים להרגיע את יתר המשתתפים בניסוי הקליני ונעזרו באמצעי תקשורת כדי להפריך את הדיווח השקרי.

"רק כשאתה יוצא מחוץ למשרד, אתה מבין שכל העולם יודע על ניסויים קליניים ודיווחי בטיחות ורגולטורים. נראה שכולם צופים במה שאנחנו עושים - וזו לא חוויה שחוויתי אי פעם. תמיד היה די קשה לשכנע אנשים להתעניין בעבודתי"

לגבי סרבני חיסונים, פרופ' פולארד אומר שהוא מודאג מאלה שאינם מחוסנים וגם מהבלבול ומהחששות שסרבני החיסונים גורמים ועלולים בשל כך למנוע מאנשים אחרים לא להתחסן: "אנחנו צריכים להמשיך לעשות כמיטב יכולתנו כדי להסביר את המדע, את בטיחותם של חיסונים ולהרגיע את הציבור".

בסופו של דבר, צוות אוקספורד אסף נתונים מניסוי שלב 3 והציג אותם בפני הרגולטורים בבריטניה, שבדצמבר 2020 נתנו אישור סופי ומלא לחיסון שלהם. "זו היתה עבודה קשה והיא עדיין קשה, אבל זו עבודה קשה לעשות משהו שחשוב באמת", אומרת פרופ' גילברט. "יש לנו מספר עצום של אנשים שעבדו קשה מאוד במשך הרבה מאוד שעות, יום אחרי יום, אבל זה עוזר שיש הרבה מאיתנו ושאנחנו עובדים יחד".

"ממש כמו שחוקרים ביצעו שינויים מהירים בשיטות העבודה שלהם לייצור חיסונים, כך גם ההבנה של הציבור השתנתה", אומר פולארד. "רק כשאתה יוצא מחוץ למשרד, אתה מבין שכל העולם יודע על ניסויים קליניים ודיווחי בטיחות ורגולטורים. נראה שכולם צופים במה שאנחנו עושים - וזו לא חוויה שחוויתי אי פעם. תמיד היה די קשה לשכנע אנשים להתעניין בעבודתי".

"הנגיף המסוים הזה הגיע משום מקום, אך ידענו כבר זמן רב כי מחלה X, כפי שכינה אותה ארגון הבריאות העולמי, תופיע בשלב כלשהו ותתחיל להתפשט. הזהירו אותנו אבל לא היינו מוכנים"

עד היום בריטניה חיסנה יותר מ-23 מיליון בני אדם בחיסון של אוקספורד-אסטרהזניקה וכן בתרכיב החיסון של "פייזר" ו"מודרנה", אך למרות ההתקדמות המרשימה, גילברט טוענת שכמה היבטים של התגובה למגיפה היו פחות מרשימים: "לא השתמשנו באופן מלא בכל הידע שיש לנו על נגיפי קורונה", היא אומרת ומציינת את העובדה שנגיפי קורונה נישאים באוויר במלוניות למבודדים, ועובדה זו ידועה כבר משנת 2015 כשנגיף MERS התפרץ בדרום קוריאה. עוד היא מציינת: "כן, הנגיף המסוים הזה הגיע משום מקום, אך ידענו כבר זמן רב כי מחלה X, כפי שכינה אותה ארגון הבריאות העולמי, תופיע בשלב כלשהו ותתחיל להתפשט. הזהירו אותנו אבל לא היינו מוכנים".

פרופ' גילברט גם מותחת ביקורת על הזמן שלקח להקים את המרכז הבריטי לייצור חיסונים, אשר נועד לאפשר לבריטניה ייצור עצמי. לדבריה, "זה נפלא שאנחנו מקבלים את המרכז, אבל הוא לא יהיה מוכן עד סוף 2021. היה טוב יותר אם המפעל היה פועל ומייצר חיסונים כבר בשנת 2020. זה יעזור לנו בעתיד, אבל לא שמו מספיק דגש על הקמת המפעל במהירות".

גילברט ופולארד אופטימיים לגבי העתיד. "אולי נוכל לחיות עם הקורונה, כמו שקורה עם נגיפים אחרים שמדביקים אותנו בילדות", אומר פולארד. "כל עוד נמנע מאנשים למות ממנו, אני אשמח אם פשוט אצטנן כשאדבק מהנגיף בעתיד. החיסונים שיש לנו עשויים להספיק כדי להשיג זאת".

עם זאת הוא מציין: "אם המחלה תהיה דומה יותר לשפעת, ייתכן שנצטרך לעדכן באופן קבוע את החיסונים כדי לשמור על חסינות באוכלוסיה. זו תהיה בעיה ענקית אם נצטרך לעשות את זה לכל קבוצות הגיל מדי שנה. אני חושב שיש סיכוי סביר שלא יהיה צורך בכך ורק הפגיעים ביותר יזדקקו לחיסון מדי שנה, כזה שיכול להיות משולב בעתיד עם חיסון נגד שפעת".

לסיכום אומר גילברט: "יש סיכוי טוב שהחיים יחזרו למצב נורמלי כלשהו בחודשים הקרובים. במהלך הקיץ בשנה שעברה הצלחתי לצאת למספר טיולים כפריים עם חברים. באמת נהניתי מזה. עכשיו אני מצפה שאוכל לעשות הרבה יותר בקיץ הקרוב".

Covid-19 - אוקספורד, על ציר הזמן 

9.1.2020. מקרה המוות המאושר הראשון מנגיף הקורונה התרחש בוואהן. מקרה המוות הראשון מחוץ לסין מתרחש ב-1 בפברואר בפיליפינים, והמוות הראשון מחוץ לאסיה, בצרפת, ב-14 בפברואר.

11.1.2020. הוירולוג הסיני ג'אנג יונגז'ן מפרסם באינטרנט את נתוני הגנום של נגיף הקורונה האחראי להתפרצות המגיפה. צוות מדענים בראשות פרופ' שרה גילברט - שכבר יצר חיסונים כנגד וירוסים אחרים - מתחיל לעבוד תוך שימוש בנתונים של ג'אנג ליצירת חיסון ל-Covid-19.

30.1.2020. טדרוס אדהנום גריבריסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, מכריז כי התפרצות נגיף הקורונה החדש היא מצב חירום עולמי לבריאות הציבור - רמת החירום הגבוהה ביותר של ארגון הבריאות העולמי.

11.2.2020 פרופ' גילברט וחברה המדען באוקספורד, רופא הילדים אנדי פולארד, מאגדים כוחות להקמת צוות מחקר גדול שיתמקד בפיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה.

23.4.2020. מתחילים הניסויים בחיסון אוקספורד על מתנדבים אנושיים בריאים.

30.4.2020 חברת התרופות אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד מכריזות על הסכם לפיתוח והפצה של החיסון ל-Covid-19.

23.11.2020 אוקספורד ו"אסטרהזניקה" מודיעות על תוצאות הניסויים שלהן המצביעות על כך שהחיסון שלהן יעיל נגד נגיף הקורונה.

30.12.2020 החיסון מאושר לשימוש בבריטניה על ידי הסוכנות הרגולטורית למוצרי תרופות.

4.1.2021 מתחיל רשמית מבצע החיסונים בבריטניה.

13.2.2021 בריטניה מגיעה למספר של 14 מיליון בני אדם שקיבלו לפחות מנה אחת של חיסון של "פייזר" או של אוקספורד, כחלק מתכנית החיסונים הגדולה ביותר שהמדינה השיקה אי פעם.

7.3.2021. נכון לתאריך זה בריטניה הזמינה יותר מ-400 מיליון מנות חיסון, רבע מהן מ"אסטרהזניקה", 40 מיליון מ"פייזר" 17 מיליון מ"מודרנה" והשאר מיצרניות אחרות. עד כה יותר מ-23.5 מיליון בריטים, כולל בסקוטלנד, קיבלו חיסונים. במנה אחת חוסנה כ-33.5% מהאוכלוסיה. בבריטניה מחסנים בשלבים לפי תשע קבוצות גיל. רק באמצע אפריל יחלו שם לחסן בני 50 פלוס. עד כה חוסנו רק המבוגרים יותר, אנשים בקבוצות סיכון ועובדי מערכת הבריאות.

נושאים קשורים:  מגזין,  חיסון לקורונה,  אוניברסיטת אוקספורד,  אסטרהזניקה,  פרופ' שרה גילברט,  פרופ' אנדי פולארד,  19-COVID
תגובות